איזה דבר. עיין תנחומא תצוה סוף אות י״ב ד״א ואתה תעמוד [צ״ל ותעמוד] ומוסב על הכתוב כוננת ארץ ותעמוד
(תהלים קיט צ) בדבריך באיזה דבר שדברת לאהרן שתהא הכהונה מתבוססת בידו ובכ״י פ״ב שתהא הכהונה בידו קיימת ובכ״י פלארענץ שתהא הכהונה מתבוססת בידו וקיימה. ובס׳ והזהיר שתהא הכהונה מתבוססת בידו קיימה.
להם אתה עושה. תנחומא שם ריש אות י״ג וס׳ והזהיר שם.
התחיל מלמדן. תנחומא שם והזהיר שם.
בעולם הזה. עי׳ תנחומא והזהיר.
במקח ולא בגזל. שם.
הרי שלשה. שם.
שלשת הררי עולם. אברהם יצחק ויעקב.
בזכות לחם מצות. תנחומא. ושם נוסף א״ר הונא בר אבא בשעה שהיו הקרבנות קרימן היתה סאה ארכלית [צ״ל ארבלית] עושה סאה סולת. והוא מירושלמי פאה פ״ז ה״ג וכן מובא זה בס׳ והזהיר שם.
מזבח מ׳ מחילה. בתנחומא הוא בשם ר׳ חייא בר אבא שאמר אפילו עקרו של מזבח לשם כפרתן של ישראל נעשה. ודברי התנחומא מובא בילקוט חבקוק רמז תקס״ה וכן בס׳ והזהיר ק׳ ע״ב.
ברכה לישראל. וכ״ה בילקוט בשם התנחומא ובס׳ והזהיר. אבל בתנחומא לפנינו ברכה שמברכת את כל המינין והיא גי׳ מאוחרת.
בזכות לחם הפנים. בתנחומא ובילקוט בזכות שתי הלחם ולחם הפנים היו מברכין את הלתם ועיין ר״ה ט״ז ע״א.
בזכות בכורים היה מברך כל מיני אילנות. כ״ה בילקוט ובס׳ והזהיר. אבל בתנחומא לפנינו היו מברכין את פירות הארץ.
בזכות נסוך היין הי׳ מברך כל הגפנים. זה חסר בתנחומא ובס׳ והזהיר. ובס׳ והזהיר שם מובא עוד ועל בגדי כהונה היה מתברך כל מיני לבושים.
משבטל לחם הפנים. תנחומא וס׳ והזהיר.
אכול ולא לשבעה. צ״ל ואין לשבעה.
ארשב״ג. תנחומא וס׳ והזהיר. ועיין סוטה מ״ת ע״א במשנה.
א״ר יהודה בר אלעאי. תנחומא שם, ובס׳ והזהיר בטעות בר׳ אלעזר ועיין פסיקתא פסקא דברי ירמיה דף קי״ד ע״א ושם הוא בשם ר׳ זעירא ונשנה בירושלמי תענית פ״ד ה״ה, ובפתיתתא דאיכה ובילקוט דניאל רמז אלף ס״ו, כמו שרשמתי שם בהערה פ״א.
ואח״כ מושחו כמין כ״י יוני כמו שקורין היונים כ׳ כפא. כמין כ״י יונית הוא בגמרא
כריתות ה׳ ע״ב. ורבינו הוסיף כמו שקורין היונים כ׳ כפ״א ועיין רש״י עה״ת (
שמות כט ב וז), ועיין
מנחות ע״ה ע״א ובתוס׳ שם ד״ה כמין כי וברש״י כריתות שם. ועיין בנה״ש ובבוצר עוללת ובערוך ערך כי.
דתנן. ריש יומא במשנה.
דתנן תמיד של שחרית. שם.
אמרו רבותינו שנתות היה בהין.
משנה מנחות פ״ז ע״ב שבת פ׳ ע״ב ב״ב פ״ז ע״ב ועי׳ תוס׳ מנחות שם ד״ה שנתות ׳ ובערוך ערך שנתות הביא המאמר הזה ופי׳ סמניות כגון שינים שעושין בחתיכות עץ זכרון חשבון שינים כן שינים בולטין ויוצאין בתוך ההין, והרמ״ל ציין על המאמר ״ילקוט שמות״ ולא ירע ונעלם ממנו מקורו שרשמתי.